לפני בערך שנה וחצי גיליתי שיש בחור בשם נ׳ (השם שמור במערכת) שיש לו אוסף מכובד וותיק, כולל כמה פריטים שמאד עניינו אותי. יצרתי איתו קשר והוא סיפר שהוא מעוניין למכור את האוסף בשלמותו. מכיוון שלא הייתי מעוניין בכל האוסף, מצאתי אספן נוסף שיהיה מוכן לקנות ממני את הפריטים שלא מעניינים אותי וסגרתי עם נ׳.
אחד הפריטים הנחשקים היה המחשב הנישא הראשון של IBM, מדגם 5155:

המחשב, שנקרא IBM Portable Personal Computer, יצא כמענה למחשב הנישא שהוציאה חברת Compaq - מתחרה של IBM באותה התקופה - והיה בעצם IBM PC/XT שעבר זיווד למארז נישא. הקטגוריה נקראה גם Luggable, כי המימדים היו כשל מזוודה.
ניכר שהמחשב במצב פיזי טוב וללא שברים, אבל הוא מטונף:
בעולם המשחזרים יש דבר שנקרא Smoke Test: כאשר שמדליקים משהו בפעם הראשונה, אחרי הרבה זמן או אחרי תיקון כלשהו, כדי לבדוק אם הוא עובד או שמשהו נשרף ומוציא עשן :-) הפעלתי את המחשב ושמתי לב לארבעה דברים:
לא היה עשן;
ספק הכח התחיל לעבוד;
לוח האם צפצף כמה פעמים;
לא היה כלום על המסך.
בכיבוי, נראה היה שהמסך דווקא תקין, אבל לא מגיע אליו סיגנל.
במבט ראשון וזריז לא מצאתי איפה פותחים את המארז, אז הלכתי ליוטיוב לחפש סרטוני שחזור של המחשב. מצאתי סדרה נהדרת של 7 סרטונים של בחור אוסטרלי בשם Brett, בה הוא עובד על אותו המחשב. למתעניינים, הנה לינקים לסרטונים:
הברגים לפתיחת המארז נמצאים בחזית, והם ממש מכוערים:

לא רק שהם מכוערים, אלא שגם חסרים 2 מתוך ה-6, מה שאומר שאני אחליף את כל הארבעה הנותרים בחדשים. על הדרך, עברתי על כל שאר הברגים של המחשב ולקחתי מהם דוגמאות:

עם הדוגמאות הלכתי אל ״בית הבורג״, חנות ברגים אליה אני מגיע מדי פעם עבור פרויקטי השחזור שלי. קניתי אוסף ברגים ואומים, גם לפרוייקט הזה וגם לאחרים:

החשובים ביותר הם השחורים משמאל, שיחליפו את הברגים בחזית.
לאחר הסרת ארבעת הברגים, מתגלה פנים המחשב. עיצוב יפה ומוגן RF Shield:
לאחר הסרת ה-RF Shield הימני (מתחת לשמאלי נמצא המסך והוא לא מעניין כרגע) מתגלה הסיבה לצפצופים ולמסך האפל: מישהו הוציא את כרטיס המסך!

לא פלא שכלום לא עובד... בתמונה למעלה ניתן לראות את חריץ ההרחבה הריק ואת החיבור שלו אל המסך. כרטיס המסך החסר הוא מסוג IBM Color/Graphics Monitor Adapter (CGA):

הוא מיוחד בהיבט שיש לו יציאת Composite Video גם מאחורה, אבל גם על הלוח עצמו (P1 למעלה מימין) ואל החיבור הזה מתחבר המסך. מכיוון שאין לי כרטיס כזה כרגע ובאף אחד מהכרטיסים שכן יש לי לא קיימת יציאת Composite, הבנתי שאני אאלץ להשתמש במסך חיצוני. לשם הנוחות, בחרתי בכרטיס VGA שהיה ברשותי ומתאים למחשב:

הכרטיס הוא בממשק ISA 8bit ולכן מתאים לחריצי ההרחבה של המחשב. הערה: כשאני נתקל ברכיבי ROM בפריטים שאני עובד עליהם, אני נוהג לגבות אותם. לכן ניתן לראות בתמונה שרכיב ה-ROM נמצא מחוץ לתושבת שלו שעל הכרטיס.
הכנסתי את הכרטיס למחשב וחיברתי אותו למסך חיצוני קטן שיש לי והפלא ופלא - המחשב עובד!

מכיוון שלא היה אף דיסקט בכוננים, המחשב עלה ישירות אל מסך ה-BASIC המוכר:

בנקודה זו הגעתי למסקנה שכל עוד המסך הפנימי של המחשב אינו בשימוש, אז חבל שכל המארז הגדול הזה ישב לי על השולחן ושאם אוציא את שאר המרכיבים החוצה, יהיה לי קל ונוח יותר לעבוד. אז הוצאתי את הספק, הכוננים ולוח האם והרכבתי setup על שולחן העבודה:

מכיוון שהמקלדת המקורית היא בחיבור RJ11 (כמו של טלפון) ועל המארז עצמו יש כבל שממיר אותה לחיבור ה-DIN 5 המקורי, לא יכולתי להשתמש בה כי לא רציתי לפרק את הכבל הממיר מהמארז. במקומה הבאתי מקלדת ממחשב IBM PC/XT 5150 רגיל.
זה לוח האם:

לוח האם של ה-5155 מכיל עד 256KB של זיכרון (RAM) עליו, אבל הארכיטקטורה של המעבד (8088) תומכת בסה״כ 1MB, מתוכם 640K כ-RAM. רציתי שיהיה לי מקסימום זיכרון כשאני משמיש את המחשב ולכן הדבר הראשון ששיניתי בו היה להוסיף לו זיכרון בדמות כרטיס חיצוני שנמכר ע״י TexElec ומאפשר להוסיף זיכרון למחשבי 8086/8088 עד ל-1MB:
בהתחלה זה לא עבד והמחשב עדיין ספר רק עד 256K. אבל אז נזכרתי שצריך לכוון את ה-DIP Switches על הכרטיס, כדי למפות את מרחבי הזיכרון שרוצים להנגיש למחשב, והבעיה נפתרה. המחשב באמת ספר 640K בעליה:

על מנת לבדוק את הכוננים, הייתי צריך דיסקט מסוג Double Sided, Double Density בנפח 360K שיש עליו מערכת הפעלה DOS.

יש לי בבית מאות דיסקטים שאספתי ממקורות שונים, כולל מהסוג המתאים. מכיוון שכולם ישנים, לא כולם שרדו את השנים וחלקם כבר פגומים ממש. אבל השאר, כך גיליתי לא מזמן, ניתנים ל-״איפוס״ ע״י שימוש במכשיר שנקרא Degausser:

לפני כמה חודשים התחדשתי בכזה וגיליתי שאכן כצעקתה, דיסקטים פגומים חוזרים לחיים!
את יצירת הדיסקט ביצעתי על תחנת ה-Floppy שלי - מחשב שבניתי במיוחד כדי לעבוד עם דיסקטים מסוגים שונים ובנפחים שונים:

הכנתי דיסקט עם MS DOS 6.22 אבל רגע לפני שניסיתי אותו, צריך לנקות את הראשים של הכונן. דיסקטים מלוכלכים משאירים ג׳יפה (זה המונח המקצועי) על ראשי הקריאה וכתיבה וגם 30 שנה של אבק עושות את שלהן. בני גילי זוכרים את דיסקטי הניקוי שהיו לנו פעם ומשמשים אותי גם היום בשחזור כוננים:

העברתי את הכונן סיבוב ניקוי וניסיתי להעלות את המחשב מהדיסקט, אבל המחשב סירב לקרוא אותו. נראה היה כאילו הכונן מסובב את הדיסקט אבל ראש הקריאה תקוע במקומו. הבנתי שצריך לפרק את הכוננים ולטפל בהם:

חדי העין יבחינו בהבדל קטן בין שני הכוננים בתמונה: בכונן השמאלי יש רכיב לבן, במקום השלישי מימין בשורה העליונה, שלא נמצא בכונן הימני. זהו גשר נגדים והוא משמש לפעולה שנקראת ״Termination״ ונדרשת לפעולה חשמלית תקינה של פרוטוקולים מסויימים, כמו זה שמשמש לכונני Floppy.
התחלתי עם כונן אחד. פירקתי את הלוח מהכונן - שני ברגים ושלוש צמות חוטים החזיקו אותו במקום:

אחרי ניקוי אבק זריז, עברתי לנקות את ראשי הקריאה והכתיבה באמצעות מקל אוזניים טבול באלכוהול %99. עם מקל דומה ניקיתי את המסילות של ראש הקריאה ולאחר מכן מרחתי עליהן מעט גריז לבן ובדקתי את טווח התנועה של הראש. התנועה הראשונית היתה קשה ונראה שראש הקריאה באמת היה תקוע. הרכבתי את הכל בחזרה והכונן חזר לעבוד - הצלחתי לבצע boot ולעלות מהדיסקט אל DOS 6.22. חזרתי על הטיפול גם עם הכונן השני ועכשיו שני הכוננים עבדו.
השלב הבא היה להתקין פיתרון איחסון גדול. בעבר היינו מדברים על כונן קשיח - Hard Disk - אבל הכוננים של אותה התקופה כבר ישנים מאד ולא אמינים (שלא לומר נדירים ויקרים) ולכן בפרוייקטי שיחזור בוחרים הרבה פעמים בתחליפים מודרניים. במקרה שלנו: מתאם שמאפשר לחבר Compact Flash ולדמות באמצעותו כונן קשיח בתקן IDE:
אבל יש בעיה נוספת: בימי ה-XT לא כל לוחות האם ולא כל גרסאות ה-BIOS תמכו בכוננים קשיחים בתקן IDE. לעזרה באו כמה חבר׳ה שתכננו כרטיס שנותן את התמיכה הזו ופותר את הבעיה. זהו בעצם בקר כוננים קשיחים בתקן IDE למחשבי XT והפרוייקט נקרא XT-IDE. אפשר לקנות אותו מורכב או כקיט לבנייה עצמית:

כשמחברים את שני הכלים הללו ושמים אותם על לוח האם, זה נראה כך:

כדי להכשיר את ה-Compact Flash לשימוש, יש צורך לעלות מדיסקט אל מע״ה DOS:

עכשיו אפשר יהיה לבצע את פעולת ה-Partitioning (חלוקה למחיצות) ואז Format (איתחול):
אפשר לראות שהיתה בעיה בקריאה של format מהדיסקט, אבל בניסיון השני היא הצליחה.
כך נראה מתאם ה-CF בזמן הפעולה:
אחרי הפירמוט והתקנת מע״ה, הגיע הזמן לבדוק אם זה הצליח ולנסות לעשות boot ״מהדיסק הקשיח״ החדש:

במחשבי ה-PC הראשונים, לא היה Real-Time Clock (או בקיצור RTC). המחשב לא ״זכר״ את הזמן ובכל הפעלה שלו היה צריך להכניס ידנית את התאריך והשעה. בהמשך, יצאו כל מיני פתרונות טכנולוגים שאפשרו להוסיף RTC גם למחשבים ישנים. הבעייה הזו והפיתרון לה קיימים גם בכל מחשבי דור ה-8 ביט, מן הסתם.
הוצאתי את כרטיס ה-CF וחזרתי אל מחשב ה-Floppy Station. הוספתי עליו כלי בדיקה, כלי עבודה ואפילו כמה משחקים. הרבה מאד משאבים רלבנטים נמצאים באתר Minus Zero Degrees, שמתמחה במחשבי IBM על דגמיהם ואביזריהם השונים, ובאתרים כגון DOS Days. מכיוון שכל הכלים האלו הם בני 30 שנה ויותר וחלק גדול מהחברות שכתב אותן כבר לא קיים, אין בעיות של זכויות יוצרים, למיטב ידיעתי, אבל אם אתם מהמקפידים אז עדיף שתבדקו.
החזרתי את ה-CF אל המחשב והתחלתי עם תוכנה שנקראת InfoSpotter:
אפשר לראות שכל הזיכרון מזוהה, כמו גם שני כונני הדיסקטים והכונן הקשיח. עוד אפשר לראות שלא מותקן מעבד עזר מתמטי - 8087 Floating-point Co-processor. כבר לפני כמה חודשים הזמנתי כמה הביתה, והגיע הזמן להשתמש בהם (או לפחות באחד מהם).
כהכנה, ניקיתי את התושבת של מעבד העזר ואז הכנסתי אליה את אחד מה-8087 שהיו לי:
הייתי צריך לעדכן גם את ה-DIP Switches כדי להודיע ללוח האם שמעבד העזר מותקן:

כדי לבדוק אם הוא מזוהה בהצלחה, עברתי הלאה אל CheckIt Pro, עוד כלי איבחון:
המחשב לא זיהה את המעבד. מכיוון שהרבה פעמים רכיבים שנקנים בסין הם תקולים, אני תמיד מזמין כמה מראש. היו לי שלושה סוגים שונים, במהירויות שונות, ובחרתי את הבסיסי ביותר - 8087 - במהירות עד 5 מה״צ. היו לי ממנו שני עותקים, אז החלפתי את הרכיב הלא מזוהה באחד אחר וניסיתי שוב:

הפעם הרכיב זוהה בהצלחה:
Coprocessor: Intel 8087, 4.77Mhz
זה היה הצעד האחרון בשדרוגים שרציתי לבצע והגיע הזמן להרכיב בחזרה את המחשב. על הדרך, שמתי לב שה-RF Shield של המסך כל הזמן משתחרר. עם השנים חלו כל מיני עיוותים קטנים במתכת, כתוצאה מפתיחה של המחשב ועבודה על הרכיבים הפנימיים שלו. אחרי התבוננות של כמה שניות, הבנתי שאני יכול פשוט לתכנן ולהדפיס מין פלאח קטן שימלא את הרווח וימנע מהחלק העליון של המגן להחליק אחורה ולהשתחרר:
החזרתי את כל הרכיבים פנימה, כולל השדרוגים (זיכרון, בקר XT-IDE, מתאם CF וכרטיס VGA) וככה הכל נראה לפני הסגירה:
הרכבתי בחזרה את המארז ועצרתי פה. נשארו לי ארבע משימות:
השגת כרטיס CGA מתאים (מקורי, אם אפשר) והתקנתו;
וידוא שהמסך אכן תקין ועובד עם הכרטיס;
פירוק, ניקוי והרכבה של המקלדת;
ניקוי כללי של המחשב.
על אלו אכתוב בפוסט נפרד כי כנראה שיקח קצת זמן עד שאגיע אליהן.
תודה שקראתם!
Comments