על השחיטה

אחת הבעיות שנתקל בה מי שמשחזר ומתקן ציוד, היא מלאי חלפים. כשמדובר בציוד ישן כמו מחשבי רטרו - יש לי מחשבים מסוף שנות השבעים, למשל - הבעיה חמורה אף יותר כי לפעמים החלפים כבר לא מיוצרים.

דוגמה טובה היא רכיבים ייעודיים שיוצרו בזמנו ע״י חברות שכבר לא קיימות: במחשבי Commodore Amiga יש הרבה רכיבים ייעודיים שיוצרו בזמנו והיום לא רק שכבר אינם מיוצרים, אלא שגם הידע ליצרם אבד.

הפיתרון שאנחנו נאלצים לבחור בו הוא להשיג כמה מחשבים נוספים, לטובת תרומת איברים במקרה הצורך. בעגה הישראלית זה נקרא ״לשחוט לחלקים״ וכולכם מכירים את זה בהקשר של משחטת רכב :-)

לפעמים, עם זאת, לא מדובר דווקא בחלקים שכבר אינם מיוצרים, אלא כאלו שסתם רק קשה להשיג או לוקח זמן. לבעיה הזו יש שני פתרונות: הראשון הוא לתכנן מראש ולהזמין חלפים רלוונטים, והשני הוא לפרק אותם מציוד ישן ולא נחוץ. לכן, מדי פעם אני אוסף כל מיני דברים מהרחוב או ממיחזוריות, רק כדי לחלץ מהם כמה רכיבים ואז להחזיר אותם למיחזורית.

בפוסט הזה אראה כמה דוגמאות ואכסה כמה כלים וטכניקות שאני משתמש בהן.

מערכת אל-פסק

פעמים רבות אני מוצא מערכות אל-פסק במיחזוריות. כשהמערכת מפסיקה לעבוד, אנשים פשוט זורקים אותה למיחזור וקונים חדשה. האמת היא שברוב הפעמים, זו בסה״כ הסוללה שסיימה את חייה ואפשר לקנות סוללה חדשה במחיר סביב 100 ש״ח וכדי להחליף אותה לא צריך הכשרה מיוחדת. רק לעיתים רחוקות זו האלקטרוניקה.

במערכות אל-פסק יש, בראש ובראשונה, ספק כח שממיר את מתח הרשת (220 וולט) למתח הסוללה (סביב 12 וולט), וחלק שמבצע את הפעולה ההפוכה. יש מגוון רכיבים שנמצאים שם ושימושיים לתיקון ספקי כח של מחשבים ישנים, בעיקר רכיבי מיתוג, יישור זרם וייצובו.

סיפורנו מתחיל בביקור במיחזורית שהניב מערכת אל-פסק גדולה יחסית ולידה שני לוחות שמקורם אינו ידוע:

הפירוק

הפירוק הראשוני הוא מאד פשוט (כשלא צריך להרכיב בחזרה, אפשר להפעיל כח ולשבור כל מיני פלסטיקים :-) ) וחושף את הקרביים: חלל הסוללות מצד אחד, והמעגל מצד שני.

הפלסטיק השקוף, למשל, שימושי לצרכי בידוד (זוכרים את הקרטון בפוסט על ספק הכח למחשב?)

המשך הפירוק מאפשר להיפטר מה-chassis ולהישאר עם האלקטרוניקה בלבד:

למעלה מימין בתמונה נמצא הפאנל האחורי. ממנו אפשר לקחת מחברי IEC לחשמל רשת ובתי פיוז. למטה בתמונה נמצאים חלקים שאין לי שימוש בהם ולמעלה משמאל נמצא החלק הכי מעניין - הלוח הראשי:

מפה ארצה להוציא בעיקר רכיבי מיתוג, יישור זרם ויצובו וכן פיוזים. כמו כן, קבלים למתח גבוה הם גם שימושיים.

את הפירוק אני עושה עם כלי העבודה החביב עלי - Hakko FR-301 Desoldering Tool. פעם הייתי עובד עם מלחם רגיל ושואב בדיל מכני לצידו, אבל זו עבודה יותר איטית ומייגעת ודורשת שתי ידיים, מה שמוסיף דרגת קושי לעניין. ה-Hakko משלב את המלחם ושואב הבדיל והעבודה איתו היא פשוט תענוג.

בתמונה הבאה ניתן לראות את התוצאה: חילצתי מגוון רכיבים וברגים.

הרכיבים שחולצו

במחלקת ה-TO-222 (סוג האריזה של הרכיב), יש לנו את הרכיבים הבאים:

יש כאן בעיקר רכיבי מיתוג ויישור זרם. אני לא בטוח שיש לי שימוש לכולם, אבל לפעמים לא ניתן לזהות את הרכיב באופן מדוייק מבלי להסיר אותו לחלוטין מהמעגל (בעיקר כשהרכיבים צפופים).

המחלקה השנייה היא קבלים שמשמשים לסנן רעשים והפרעות במתחים גבוהים. לרוב, הם יימצאו יחסית קרוב לכניסה של מתח הרשת אל המעגל. במחשבים הישנים, היצרן הדומיננטי היה RIFA ואלו היו קבלים שהיו דולפים באיטיות לאורך השנים, עד שהם מקצרים את המעגל ונשרפים. אלו הם תחליפים מודרניים, טובים בהרבה:

המחלקה השלישית היא קבלים אלקטרוליטיים רגילים.

בדיקת הרכיבים

רכיבים רבים, בעיקר קבלים, מאבדים מאיכותם לאורך השנים. במקרה שלנו מדובר במכשיר אל-פסק בן כמה שנים ולא במחשב בן 30, אבל עדיין אבדוק את הרכיבים לפני שאני מאחסן אותם. את הבדיקה אני עושה באמצעות מכשיר ייעודי:

בבדיקת קבלים, אנחנו נסתכל על כמה דברים:

1. נמדוד את נפח הקבל ונשווה אותו למה שכתוב על הקבל - הנפח הרשמי ומרווח הטעות.

2. נבדוק את ההתנגדות של הקבל (ESR) ונרצה לראות ערך מתאים.

3. נבדוק איבוד זרם.

במקרה שלנו, חלק מהקבלים שחולצו היו תקינים וחלקם לא. אבל אז שמתי לב ליצרן הקבלים:

ליצרן הזה - CapXon - יש מוניטין לא מאד טוב ולכן העדפתי לזרוק את הקבלים מאשר להישאר איתם.

מערכת כיבוי אש

דווקא באחת הפעמים בהן הלכתי למיחזורית כדי לזרוק דברים ולא כדי לחפש דברים, מצאתי שני ארגזי מתכת גדולים שהונחו עליה מלמעלה. להערכתי מדובר במערכת כיבוי אש או בקרת כניסה:

למעלה משמאל בתמונה יש את ספק הכח ולמטה נמצאים מעגלי הפעלה כלשהם. ניגשתי במרץ לצעד הראשון - הוצאת כל הלוחות מהארון, כדי שאוכל לזרוק את הארון ולחסוך מקום על השולחן:

חוץ מארבעת המעגלים המודפסים, יש לנו כאן כבל רשת (!), אוסף צמות (חלקן למתח/הספק נמוך וחלקן למתח/הספק גבוה, עם נעלי כבל) ואוסף ברגים ו-Stand-offs, שאלו החלקים הלבנים שמשמשים להגבהה של מעגלים וקיבועם למשטח או למעגל אחר.

לקח חשוב שלמדתי עם השנים, הוא לפרק רק מה שיש סיכוי שאשתמש בו. זה מאד כיף לפרק רכיבים אבל אם אני לא אשתמש בהם אף פעם, אז הם סתם יתפסו לי מקום אחסון. לכן, למרות שהמעגלים מכילים המון רכיבים שונים, אני אחלץ רק חלק קטן מהם.

במעגל הזה, אני מעוניין רק בבית הסוללה - זו סוללת CR2032 והיא מאד שימושית בעולם הרטרו:

בשני לוחות הבקרה האלו יש הרבה Jumpers ויש גם מייצב מתח:

מהלוח הראשי, שהוא ספק הכח, אקח את הפיוזים ואת רכיבי ה-TO-222:

גם במערכת הזו הקבלים הם מתוצרת CapXon ולכן כלל לא נגעתי בהם.

לסיכום, זה השלל:

כשהגעתי לארון השני, חיכתה לי הפתעה - הוא היה נעול!

מעודד מהצלחתי בפרוייקט הטלפון הציבורי, ניגשתי במרץ גם אל המנעול הזה:

זה אותו סוג מנעול שיש על קופסאות הדיסקטים של פעם. הואיל ויש לי כמה כאלו בבית, החלטתי לנסות קודם את המפתחות שיש לי:

למרות שכמה מהם התאימו בול לצילינדר, אף אחד מהם לא הצליח לפתוח את המנעול. הבנתי שאין ברירה ועברתי אל התותחים הכבדים:

זה לקח בדיוק 10 שניות...

בארון הזה, שהגיע עם המכסה שלו, היה ממש מקרא עבור כל החיבורים של ספק הכח, כך שאם הכוונה שלי היתה להשמיש את הארון ולא לשחוט אותו לחלקים, היה לי את כל המידע שהייתי צריך:

נראה שהארון הזה הוא די חדש - לא ברור לי בכלל למה זרקו אותו - ושהוא מכיל לוח בקרה אחד יותר מאשר הארון הקודם, אבל מעבר לזה הוא זהה:

גם כאן הוצאתי את כל הלוחות מהארון, ואוסף ה-Jumpers, הברגים וה-Stand-Offs גדל:

הפעם, בחרתי להשתמש בטכניקה אחרת להסרת רכיבים כדי שאוכל להראות אותה כאן. הרכיב שנבחר להשתתף בהדגמה הוא 7805ACT, מייצב מתח 5V.

השלב הראשון הוא להוסיף בדיל שיגשר בין כל הרגליים של הרכיב וייצור מין בלוב אחד גדול:

השלב השני דורש להחליף את ראש המלחם לראש רחב כמה שיותר:

מחממים את הבלוב שיצרנו, תוך שאנחנו נוגעים גם ברגליים ומפזרים את החום לכל אורך הבלוב, וכשהבדיל כולו מתרכך, ניתן פשוט לשלוף את הרכיב ממקומו:

וזהו, בגדול.

מקווה שנהנתם, תודה שקראתם!